תוכן עניינים:
מהי דיאטה קטוגנית?
דיאטה קטוגנית הינה תזונה דלת פחמימות ועתירה בשומנים, המהווה טיפול תזונתי-רפואי יעיל למחלת האפילפסיה, בייחוד בקרב ילדים. התזונה הקטוגנית מבוססת על צריכה מוגברת של חלבונים ושומנים, תוך הימנעות כמעט מוחלטת מפחמימות וסוכרים. התפריט הקטוגני כולל 60% שומנים, 35% חלבונים ו-5% פחמימות בלבד.
הדיאטה הקטוגנית מיועדת להכניס את הגוף למצב של קטוזיס, במהלכו מאגרי השומן בגוף מומרים לגופי קטון, המהווים חומרי דלק בתהליכי יצירת אנרגיה עבור מערכות הגוף. לצורך אספקה שוטפת של חלבונים ושומנים, הדיאטה הקטוגנית משתמשת בעיקר במזונות מן החי, וכוללת מרכיבים דוגמת בשר עוף, בקר והודו, ביצים, חמאה ושמנת.
עקרונות הדיאטה הקטוגנית
הפחמימות ותוצרי הפירוק שלהן (הסוכרים) מהווים רכיבים החיוניים לתהליך התקין של חילוף החומרים בגוף (מטבוליזם). העיקרון המרכזי העומד בבסיס התזונה הקטוגנית הינו החלפת הפחמימות בשומנים כ"חומרי דלק" לתהליכי המטבוליזם וכמקור עיקרי לתהליך הפקת האנרגיה בגוף. תהליך חילוף חומרים המתבסס על ניצול מאגרי שומן כמקור מרכזי לאנרגיה מביא להיווצרות גופי קטון (קטונים) במחזור הדם.
חומצות שומן אלו מנוצלות על ידי תאי הגוף לצורך הפקת אנרגיה הדרושה לתפקודו השוטף. מאחר ומדובר בתזונה בלתי מאוזנת אשר איננה כוללת את ריכוז הוויטמינים והמינרלים הנדרשים לתפריט תזונתי יומי, מומלץ לצרוך תוספי תזונה דוגמת מולטי-ויטמין למניעת חסרים תזונתיים.
הדיאטה הקטוגנית יעילה עבור חולי אפילפסיה, שכן רמת קטונים גבוהה בגוף עשויה לאפשר שליטה בתכיפות, תדירות וחומרת ההתקפים האפילפטיים. במקרים מסוימים, הקפדה על דיאטה קטוגנית בקרב חולי אפילפסיה עשויה להביא להפסקה מוחלטת של הפרכוסים.
הטיפול באפילפסיה באמצעות דיאטה קטוגנית עובדת באמצעות חיקוי מצב של צום ממושך בן 24-36 שעות, במהלכו הגוף מנצל את מאגרי הפחמימות הזמינים ועובר לשימוש במאגרי שומן כ"דלק חלופי" לתהליכי מטבוליזם. עם זאת, הימשכות של מצב ה"צום" לפרק זמן שמעבר לנדרש עשויה להביא לניצול מאגרי חלבון ולפגיעה ברקמות שריר. לפיכך, הקפדה על תזונה קטוגנית לטווח ארוך מצריכה אספקה מתמדת ורציפה של שומנים.
עבור מי מתאימה דיאטה קטוגנית?
הדיאטה הקטוגנית מתאימה עבור הסובלים ממחלות פרכוסיות ותסמונות אפילפטיות העמידות לטיפול תרופתי כנגד פרכוסים. מדובר בטיפול תזונתי היעיל במצבים בהם הטיפול התרופתי אינו יעיל ואף מזיק בשל תופעות לוואי שונות. דוגמאות לתסמונות שניתן לטפל באמצעות דיאטה קטוגנית הן: Infantile Spasms, Lenox-Gastaut Syndrome, Doose Syndrome ו- GLUT-1 deficiency Dyndrome.
בנוסף, הדיאטה הקטוגנית מסייעת בתהליכי הרזיה והפחתת משקל הגוף, אם כי מומלץ שלא לבצע אותה לתקופה ארוכה בשל המחסור ברכיבי תזונה החיוניים לתפקוד התקין של מערכות הגוף. תזונה קטוגנית מתאימה עבור כל הגילאים, כולל תינוקות, ילדים ומבוגרים, ואף ניתנת ליישום בקרב חולים המחוברים לצינור הזנה.
כיצד מבצעים את המעבר לדיאטה קטוגנית?
מעבר לדיאטה קטוגנית מצריכה הערכה רפואית וייעוץ מקדים עם אנשי מקצוע רלוונטיים (נוירולוג, דיאטן, רופא משפחה ואחיות). הבדיקה המקדימה טרם ביצוע הדיאטה כוללת שורה של בדיקות המיועדות לקבוע האם המטופל יכול וצריך לבצעה. התחלת הדיאטה הקטוגנית מתבצעת בתנאי אשפוז בבית החולים ותחת השגחה רפואית קפדנית. תחילה, מבצעים צום של 12-48 שעות, שלאחריו מתחילים בצריכת קלוריות הדרגתית.
ביום הראשון לדיאטה הקטוגנית, התפריט התזונתי יכיל כשליש מהצריכה הקלורית היומית הנדרשת, ביום השני מעלים לכשני שליש מהתזונה הנדרשת, והיום השלישי צורכים תפריט תזונתי מלא הכולל את מלוא הקלוריות הנדרשות. במהלך האשפוז, המטופל מקבל הכוונה והדרכה מדיאטנית קלינית אודות התפריט הקטוגני שעליו להקפיד. בנוסף, על המטופל לבצע בדיקות סדירות למדידת רמת הקטונים בשתן באמצעות מקלונים ייעודיים.
הטיפול באמצעות תזונה קטוגנית אורך לרוב שנתיים עד שלוש, כאשר יש להקפיד תקופת ניסיון של כשלושה חודשים לפחות, בתומה בוחנים את יעילות הטיפול. בשנה הראשונה מרגע התחלת הדיאטה, יש להקפיד על מעקב רפואי ותזונתי סדיר בתדירות של אחת לשלושה חודשים. עם זאת, תדירות המעקב הנדרש משתנה בהתאם לגיל המטופל, מצבו וסוג מחלתו. המעקבים כוללים לקיחת מדדים וביצוע בדיקות שונות לצורך בחינה יעילות הטיפול והתאמת הטיפול התרופתי והתפריט התזונתי עבור כל מטופל. המעקב כולל מדידות תכופות של רמת גופי הקטון השתן כמספר פעמים בשבוע, תוך תיעוד הנתונים.
תופעות לוואי של דיאטה קטוגנית
הדיאטה הקטוגנית עשויה להיות כרוכה בתופעות לוואי שונות, אם כי מרביתן הפיכות. תופעות הלוואי עשויות להופיע באופן ספונטני, באופן שאינו יצריך את הפסקת הטיפול התזונתי הקטוגני. ניתן לסווג את תופעות הלוואי המלוות את התזונה הקטוגנית לקצרות טווח וארוכות טווח. תופעות הלוואי קצרות הטווח יופיעו עד כחודש מרגע תחילת הדיאטה, וכוללות התייבשות (דהידרציה), הפרעות במערכת העיכול (דוגמת שלשולים, הקאות, בחילות ועצירות), ירידה חדה ברמות הגלוקוז בדם (היפוגליקמיה) ועוד.
תופעות לוואי אלו לרוב יבואו על רקע הצום הנדרש לפני התחלת הדיאטה. תופעות הלוואי ארוכות הטווח יופיעו לפחות כחודש לאחר התחלת הדיאטה, וכוללות ירידה בצפיפות העצם, עליה ברמת השומנים, הטריגליצרידים והכולסטרול בדם, נטייה מוגברת לפיתוח אבנים בדרכי השתן ועוד.
תפריט מומלץ לדיאטה קטוגנית
התפריט התזונתי בדיאטה הקטוגנית מורכב ברובו משומנים וחלבונים, ללא פחמימות או עם פחמימות מועטות בלבד. על כן, תזונה זו איננה כוללת מאכלים עתירי פחמימות דוגמת פירות, לחמים, פסטות וסוכר. על חשבון הפחמימות והסוכרים, מגדילים משמעותית את צריכת השומנים והחלבונים הן ממזונות מן החי (ביצים, גבינות שמנות, חמאה, שמנת, בשר עוף, בקר והודו, סלמון, טונה ודגים אחרים) והן ממזונות מן הצומח (אבוקדו, זיתים).
התפריט הקטוגני כולל שלושה עד ארבעה ארוחות הזהות בהרכבן התזונתי, מתוך מאגר מתכונים המותאמים אישית עבור כל מטופל. ניתן לאכול את אותה הארוחה כמה פעמים ביום, אך מסיבות פסיכולוגיות הקשורות ליכולת ההתמדה בדיאטה רצוי להקפיד על גיוון.
חשוב לשמור על מרווחי זמן אחידים בין ארוחה לארוחה, ולהקפיד לאכול את כולה. אין לאכול בין הארוחות או להקצות מזון אשר לא נאכל בארוחה אחת עבור ארוחה אחרת. בדיקת השתן למדידת רמת הקטונים צריכה להתבצע לפחות פעם אחת ביום, רצוי בשעות הבוקר.
יש לשתות כמות נוזלים השווה לכמות הקלוריות בתפריט היומי, כאשר השתייה המותרת הינה מים, סודה ושתייה דיאטטית נטולת קפאין (ללא מיצי דאייט למיניהם). ניתן ואף מומלץ להשתמש בתבלינים דוגמת מלח, פלפל, פפריקה, כמון, אבקת שום, חרדל וחומץ.
לסיכום, דיאטה קטוגנית הוכחה כטיפול תזונתי יעיל ואפקטיבי המביא להפחתת התקפים אפילפטיים. הקפדה על תזונה קטוגנית העשירה בשומנים וחלבונים ודלה בפחמימות וסוכרים עשויה לאפשר התמודדות קלה יותר עם תסמונות אפילפטיות הכרוכות בהתקפי פרכוס. עם זאת, מדובר בתזונה לא מאוזנת החסרה רכיבים תזונתיים חשובים, ולכן יש לבצעה תחת השגחה של רופא נוירולוג ותזונאי מוסמכים בלבד.
